שלום בית 

"כל המגרש אשתו ראשונה, אפילו מזבח מוריד עליו דמעות" (גיטין צ ע"ב) בתי הדין מוצפים בתביעות ל"שלום בית". סכסוך בין בעל לאשתו הוא דבר שבשיגרה, מה הסיבה שאחד הצדדים בוחר לפנות בבקשה "לשלום בית"? האם מדובר בכוונה אמיתית או שמא בטקטיקה על מנת להשיג יתרון בהליך הגירושין. ניתן לחלק את הפניות לבית הדין הרבני בבקשה ל"שלום בית" לשני סוגים. סוג אחד מתמקד בצדדים אשר פונים בתום לב, באמת ובתמים בבקשה שכל תכליתה היא לעורר את הצד השני, ולהביא לשלום הבית המיוחל. הסוג השני, מתמקד בצדדים שאינם משתוקקים לחזור לחיי הזוגיות, אלא נוקטים בהגשת הבקשה ל"שלום בית" כחלק מטקטיקה שנועדה להשיג יתרונות בהליך הגירושין. שימור התא המשפחתי ומשמעותו ברורים לכל. בדיון בבית הדין הרבני, שוטחים הבעל והאישה את טענותיהם. דיונים אלו מתקיימים בבית הדין הרבני והם, לרוב, מאוד סוערים. הצד שמבקש "שלום בית", לעיתים שלא בתום לב, מנסה לקנות את לב הדיינים בתיאורים מרחיקי לכת על אהבה גדולה המצויה במשבר, על הילדים והנזקים הצפויים להם (אם לא נגרמו כבר), מזילים דמעות על הסכנה לאבד את הבית "החם והאוהב" ועוד תיאורים כהנה וכנה. כחלק מאסטרטגיית חשיבה הנהוגה בהליכי גירושין, מעוניין אחד הצדדים לרכוש את היתרון היחסי. בתחילת הנישואין נותן הבעל לאישה את כתובתה. כמו כן, על פי ההלכה, חובה על בעל, בנסיבות מסוימות, לזון את אישתו וילדיו. הגשת הבקשה לשלום הבית נובעת, לעיתים, כחלק מאסטרטגיה שכל תכליתה היא להציג בפני בית הדין שאין רצונה של האישה לחיות עם הבעל, ללא אמתלה מבוררת, ולפיכך, אין האישה זכאית למזונותיה ונשללת ממנה כתובתה. במקרים אחרים, בן הזוג אינו מעוניין בגירושין, והגשת הבקשה לשלום בית נועדה ל"התיש" את הצד שכנגד. צד שחפץ בגירושין, לרוב, מרגיש את תחילת ההתשה עם הבקשה לשלום בית, אולם ברי, כי בסופו של יום יביא ההליך למצב של "שלום על הבית" הבקשה לשלום בית נעשית בצורה חכמה וצופה פני עתיד. כך לדוגמא: אישה שרועה בשדות זרים, לא תוזכר בבקשה לשלום בית באופן זה, משום שעל פי ההלכה היא "אסורה על בעלה". הצגת האישה כ"בוגדת", תגרום לדיינים לברר את אמיתות הטענה, ועלולה לגרום לפסיקה של גירושין. הבקשה ל"שלום בית", כתובה בצורה עניינית ותמציתית. הגשת הבקשה מאפשרת לקבל מספר צווים מהירים מבית המשפט. במידה ויש חשש כי אחד הצדדים יעזוב את הארץ לתקופה ממושכת, ניתן לבקש "צו איסור יציאה מן הארץ". צווים אלו לרוב ניתנים מיידית. צד שכנגד יוכל לטעון לביטול הצו, אם יפקיד ערבויות מתאימות, לפי החלטת בית הדין. צו נוסף שניתן לקבל הוא "עיקול" על דירת מגורים /או רכב ו/או חשבונות בנק ועוד. לרוב, הסיבות לבקשה לעקל רכוש נובעת מיחסים מאוד מתוחים בי ןהצדדים והחשש שמא צד אחד "יבריח" או "יעלים" רכוש, ואם אלה יקרו, יהיה מאוד קשה להחזיר את שלום הבית על כנו. יש "להיזהר" מהכלי המשפטי הלכתי של "שלום בית", משום שבמהותו הוא עלול להוביל ליתרון בנושאים רכושיים ונושאים הקשורים לילדים. ככל שצד משתוקק לגירושין, כך תרפה הבקשה את ידיו, ותחליש אותו משפטית ואולי בעיקר נפשית http://www.forgetit.co.il/שלום_בית_כתבה.php